חברה שלא זכתה במכרז עתרה לבית המשפט בטענה כי ההצעה שנבחרה מפרה שני תנאי סף ∙ עוה"ד אבי גולדהמר, שייצג את עיריית עפולה: "הגורמים המקצועיים בחנו בקפידה את ההצעות ואת עמידתן בדרישות המכרז" ∙ המערכת הממוחשבת כבר הותקנה ופועלת בהצלחה

במהלך שנת 2022 פרסמה עיריית עפולה מכרז למתן שירותי אספקה, התקנה, הטמעה ותחזוקת מערכת רשות ממוחשבת לניהול ותפעול עיר ופניות ציבור. אל המכרז ניגשו שתי חברות, "סי.אר.אם שיא" ו"א.ש.בינה – הדרכה, ייעוץ ופיתוח", ויועץ מקצועי קבע כי שתי ההצעות עומדות בתנאי הסף. ועדת האיכות של העירייה העניקה ניקוד, על סמך מדדים רלוונטיים, לשתי ההצעות, ולאחר שקלול ציון האיכות עם רכיב המחיר הוחלט כי החברה הזוכה במכרז היא א.ש.בינה.

חברת סי.אר.אם שיא לא השלימה עם ההפסד, והגישה עתירה כנגד החברה הזוכה ועיריית עפולה – בדרישה לשנות את החלטת הוועדה המקצועית. לטענת סי.אר.אם שיא, ההצעה הזוכה לא עמדה בשניים מתנאי הסף במכרז: חובת הצעת פתרון קיים ופועל, וחובת הצעת מערכת שעומדת בלפחות מ-85% מהדרישות שנוסחו במכרז.

טענה נוספת של העותרת שנבחנה בבית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, הייתה כי הציונים שהעניקה ועדת האיכות להצעה הזוכה היו בלתי סבירים. כמו כן התלוננה סי.אר.אם שיא על כך שהצעות המחיר נפתחו עוד לפני בדיקת האיכות, ועל כך שלא נמסרו לה פרטים לגבי זהות חברי ועדת האיכות.

"מצאתי כמסתברת יותר את עמדת העירייה"

עוה"ד אבי גולדהמר, שייצג את עיריית עפולה, טען מנגד כי במכרז נכתב במפורש ש"על המציע להציע, להתחייב ולהציג פתרון מערכתי עתידי". סעיף נוסף הגדיר לוח זמנים של 60 יום למימוש ההצעה. בהקשר זה כדאי לציין שנכון להיום המערכת כבר הוטעמה במשרדי העירייה ופועלת באופן מלא בהתאם לדרישות שהוצגו במכרז.

בתשובה לטענה כי המערכת הזוכה לא עומדת ב-85% מהדרישות, הבהירה עיריית עפולה כי התנאי התייחס לדרישות המפורטות ב-4 נספחים, בעוד שהעותרת ערכה את החישוב על סמך מספר הדרישות שצוינו בנספח אחד בלבד.

בנוסף הדגיש עו"ד גולדהמר כי לאחר הגשת העתירה, הוצגו בפני ועדת המכרזים של עיריית עפולה ההשגות של החברה המפסידה, עמדת היועץ המקצועי ועמדת היועץ המשפטי. הוועדה שקלה את כל הנ"ל והכריעה לטובת אישור זכייתה של א.ש.בינה במכרז. בכתב התשובה לעתירה צוינה גם העובדה שסי.אר.אם שיא הייתה מודעת בזמן אמת לחשיפת הצעות המחיר במקביל לבדיקת ההצעות המקצועיות, ולא מחתה על כך.

השופט דני צרפתי קיבל את כל טענות הרשות המקומית ובא כוחה, ודחה את העתירה. בפרט ציין צרפתי בפסק הדין כי "מצאתי כמסתברת יותר את עמדת העירייה לסוגיות שבמחלוקת" וש"אין כל מקום שבית המשפט יערוך ניקוד מחדש" של ההצעות. כמו כן מתח השופט ביקורת על כך שהעותרת טענה כי שיקולים זרים הנחו את חברי הוועדה מבלי לספק ראיות. חברת סי.אר.אם שיא תשלם הוצאות משפט בסך 40,000 ₪ לחברה שזכתה במכרז ולעיריית עפולה.

הפוסט נדחתה עתירה נגד עיריית עפולה הופיע לראשונה ב-אבי גולדהמר ושות..

השופט יצחק עמית ביטל צו שאסר באופן גורף על ראש עיריית קריית אתא, יצחק יעקב פרץ, לדווח על פועלו בחשבון הפייסבוק של העירייה ∙ במקביל אישר צו להסרת פרסומים ספציפיים שאין להם תכלית אינפורמטיבית ∙ עוה"ד אבי גולדהמר, שעתר בשם פרץ: ראש העיר הוא המייצג של הרשות בעיני התושבים

רשתות חברתיות הן זירות פופולריות מאוד, ועל כן ראשי רשויות מקומיות בוחרים להשתמש בהן על-מנת לשמור על קשר רציף עם התושבים. אפיק אחד הוא החשבונות של הרשויות עצמן ואפיק נוסף הוא דפים אישיים של ראשי הערים. על החשבונות הציבוריים חל באופן טבעי חוק דרכי תעמולה, האוסר על שימוש במשאבי ציבור לצורך תעמולת בחירות – ובאופן טבעי עולה השאלה מהו פרסום חדשותי ומהי תעמולה. סוגיה זו עמדה במרכזם של עררים שהגישו (בנפרד) ראש עיריית קריית אתא יצחק יעקב פרץ וראש עיריית טירת הכרמל אריה טל לוועדת הבחירות המרכזית. לנוכח הדמיון בין המקרים החליט יו"ר הוועדה, השופט יצחק עמית, לדון בהן במאוחד.

הצורך בהגשת הערר נוצר לאחר שוועדת הבחירות האזורית חיפה דרשה להסיר פרסומים שונים מחשבונות הפייסבוק של שתי הרשויות המקומיות. כמו כן הוציאה הוועדה האזורית צו מניעה לגבי כל פרסום עתידי שבו יופיע שמו של ראש העיר, תמונתו, דבריו ומסריו, "כל עוד אין בכך צורך חדשותי ברור".

את הערר בעניין יעקב פרץ הגיש עו"ד אבי גולדהמר. עו"ד גולדהמר טען כי הפרסומים שאותם בחנה הוועדה האזורית עונים להגדרה של "דיווח אינפורמטיבי על פעילותה היומיומית של הרשות", וכי ברוב הפרסומים בחשבון של עיריית קריית אתא ראש העיר פרץ כלל לא מופיע. עוד טענה הייתה כי נוכחותו של פרץ באירועים שדווחו לציבור דרך פייסבוק הייתה מתבקשת, שכן הוא זה שמייצג את הרשות בעיני התושבים. נימוקים נוספים לעתירה היו העלות הזניחה של התכנים שלא קודמו בתשלום, והעובדה שממילא מועד הבחירות המקומיות הבאות עדיין רחוק.

השופט יצחק עמית קיבל את טענותיו של עו"ד גולדהמר לעניין הצו הגורף ואת הטענות הדומות שעמדו בבסיס הערר בעניין עיריית טירת הכרמל. החלטת השופט עמית כוללת התייחסות לכך שאין הגדרה ברורה בחוק למונח 'תעמולת בחירות', וכי הפסיקה המקובלת מבוססת על 'מבחן התכלית הדומיננטית' – כלומר, אם בעיני הבוחר הסביר מטרת פרסום מסוים היא להשפיע על הבוחרים בבואם להצביע, זוהי תעמולה.

הקריטריונים הרלוונטיים למבחן התכלית הם הקרבה למועד הבחירות, היקף הפרסום ועלותו, מידת הדיוק שלו, זהות היוזם, השאלה האם מדובר בפרסום שגרתי או בפעולה חד-פעמית והשאלה האם ישנה תכלית לפרסום שאינה בעלת היבט תעמולתי. בנוסף הציע השופט עמית להחיל את הכלל 'אם יש ספק – אין ספק', וזאת מתוך גישה פרשנית מחמירה שנועדה למנוע שימוש לרעה במשאבי ציבור.

על סמך הקריטריונים הנ"ל החליט יו"ר ועדת הבחירות המרכזית שלא להתערב בהחלטת ועדת הבחירות האזורית חיפה לגבי הסרת הפרסומים הבעייתיים הספציפיים מחשבונות הפייסבוק של עיריית קריית אתא ועיריית טירת הכרמל. יחד עם זאת הוא קיבל את העררים לגבי הפרסומים העתידיים ברשתות החברתיות – וביטל את הצווים המונעים באופן גורף את פרסום שמם, תמונתם ודבריהם של ראשי העיריות.

הפוסט מה מותר לפוליטיקאים בפייסבוק ומה אסור? הופיע לראשונה ב-אבי גולדהמר ושות..

המשרד המוביל זכה לציון גבוה בקטגוריות תכנון ובנייה ומשפט מנהלי ∙ הדירוג מבוסס על מתודולוגיה חדשנית, ומהווה אינדיקציה מקובלת להערכת איכות השירות של משרדי עורכי דין ∙ עו"ד אבי גולדהמר, מייסד המשרד: "החתירה למצוינות מוכיחה את עצמה שנה אחר שנה"

קופאס בי.די.אי הינה חברה ותיקה ומוערכת בתחום המידע העסקי. בפרט עורכת החברה דירוגים של הפירמות המובילות במגוון רחב של ענפים ובהם משרדי עורכי דין. המשרדים אשר נכללים בדירוג BDICODE הם אלה שזכו לציונים גבוהים במדדים איכותיים וכמותיים גם יחד.

משרד עו"ד אבי גולדהמר ושות' פועל מאז שנת 1979 בתחומי המקרקעין, המשפט המנהלי, הרשלנות הרפואית, דיני חברות, דיני עבודה ועוד. הכניסה לדירוג היוקרתי BDICODE בשתי קטגוריות – גם משפט מנהלי (הליכים שבהם מעורבות רשויות, בין אם כתובעות ובין אם כנתבעות) וגם תכנון ובנייה – היא הוכחה נוספת לטיב השירות שמוענק ללקוחות המשרד.

מייסד הפירמה הוא עו"ד אבי גולדהמר, ולצידו פועל צוות של עוד 10 עורכות ועורכי דין בקיאים ומנוסים. כדאי לדעת כי המשרד מופיע גם בדירוג נחשב אחר, זה של חברת המחקר דן אנד ברדסטריט – בקטגוריות משפט מנהלי, תכנון ובנייה ורשויות מקומיות (שבה משרד עו"ד גולדהמר הגיע ב-2021 למקום הראשון).

כחלק מהתאגיד הבינלאומי Coface, פיתחה קופאס בי.די.אי (שבעבר נקראה ביזנס דאטה ישראל, ובראשי תיבות BDI) מתודולוגיה חדשנית שמבטיחה דירוגים מדויקים. בין השאר בוחנים אנשי המקצוע של החברה את שיעור הצמיחה לאורך השנים, את החדשנות, מוסר התשלומים, המעורבות החברתית, סביבת העבודה ואיכות הניהול.

עו"ד אבי גולדהמר הביע סיפוק רב מהבחירה של CofaceBDI לכלול את המשרד שהוא הקים ומוביל בדירוג: "המחויבות שלנו למצוינות מוכיחה את עצמה". יחד עם זאת הוא ציין כי הגמול האמיתי הוא הפידבקים מהלקוחות: "מבחינתנו הדירוג המשמעותי ביותר הוא מידת שביעות הרצון של כל לקוח וכל לקוחה".

הפוסט הישג נוסף למשרד אבי גולדהמר ושות' הופיע לראשונה ב-אבי גולדהמר ושות..

עו"ד אבי גולדהמר, שייצג את העירייה, ציטט את הלכת ביהמ"ש העליון: "ביטול מכרז לאחר פתיחת ההצעות מסכל את עקרון הסודיות והשוויון" ∙ בנוסף הציג בפני בית המשפט את תהליך קבלת ההחלטות שהוביל לבחירת הזוכים ∙ השופט מנחם רניאל החליט לדחות את העתירה ולחייב את הקבלן התובע בתשלום הוצאות משפט 

אשר שמואלי – קבלן שהגיש הצעה למכרז לביצוע עבודות פיתוח ותשתית בנהריה, ולא נבחר בין הזוכים – החליט להגיש עתירה מנהלית על-מנת לשנות את החלטת ועדת המכרזים של עיריית נהריה. חברת אשר שמואלי עבודות עפר בינוי ופתוח בע"מ הגיעה למקום ה-6 במכרז שבו זכו 4 חברות. לטענת שמואלי, 3 מההצעות הזוכות היו פסולות, ועל כן הוא תבע מבית המשפט להכריז עליו כזוכה, או לחילופין לחייב את עיריית נהריה לערוך את המכרז מחדש.

על-פי העתירה, שתיים מהחברות הזוכות לא הציגו ניסיון נרחב דיו, והבעלים של זוכה נוספת שימש כיועץ חיצוני של עיריית נהריה בניגוד לתנאי המכרז.

עו"ד אבי גולדהמר, שייצג את עיריית נהריה בעתירה, טען כי היא הוגשה בשיהוי – כלומר, אמנם במסגרת פרק הזמן שהחוק מאפשר לעתור, אולם רק לאחר שחלפו 45 ימים ממועד פרסום תוצאות המכרז. כמו כן ציין עו"ד גולדהמר כי "על-פי הלכת בית המשפט העליון, ביטול מכרז לאחר פתיחת ההצעות מסכל את עיקרון הסודיות והשוויון, ויש להימנע מכך אלא במקרים חריגים ביותר".

בנוסף הוצג בפני בית המשפט המחוזי בחיפה שדן בעתירה תהליך קבלת ההחלטות של עיריית נהריה. כל ההצעות שהוגשו למכרז נבדקו על-ידי יועץ מקצועי חיצוני. בחלקן היו חסרים מסמכים מסוימים, והמגישים נתבקשו להשלים את החסר עד למועד האחרון להגשת ההצעות. לאחר מכן ערך היועץ החיצוני טבלה שדירגה את ההצעות, ו-ועדת המכרזים החליטה לאמץ את המלצתו ובחרה את 4 החברות שדורגו ראשונות בטבלה זו. היקף הניסיון נבחן בקפידה, ושתי החברות שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר מהיועץ המומחה הוכיחו כי בפועל יש באמתחתן את הוותק ההכרחי. עוד מן הראוי לציין כי החברה שזכתה במקום ה-3 במכרז הגישה כתב תשובה בנפרד, ובעקבות זאת החליט אשר שמואלי לחזור בו מהטענות כלפיה.

השופט הבכיר מנחם רניאל שדן בעתירה קיבל את כל הטיעונים של עיריית נהריה ועו"ד אבי גולדהמר. בפסק הדין הוא כתב כי אכן התקיים שיהוי אובייקטיבי, וכי הפרשנות של עיריית נהריה לגבי היקף הניסיון של שתי הזוכות במכרז מקובלת ונכונה. בהתאם דחה השופט רניאל את העתירה ופסק כי על אשר שמואלי לשלם הוצאות משפט בסך 9,360 ₪ הן לעיריית נהריה והן לאחת החברות שזכו במכרז.

הפוסט נדחתה עתירה מנהלית נגד עיריית נהריה הופיע לראשונה ב-אבי גולדהמר ושות..

סכסוך בין חברת בנייה יזמית, אברהם יצחק בע"מ, לבין אחת מקבלניות המשנה שלה, חברת "דלתון תכנון וביצוע פרויקטים", הגיע לבית המשפט והוביל לפסיקה מעניינת – מינוי עורך הדין של חברת הבנייה ככונסת נכסים זמנית על פלטות בשווי של למעלה מ-2 מיליון ₪. ההחלטה התקבלה לבקשת עו"ד אבי גולדהמר, שייצג את חברת "אברהם יצחק".

הפרשה החלה לפני מספר שנים, כש"אברהם יצחק" זכתה במכרז של משרד הביטחון להקמת שני מבנים בבסיס חיל הים בחיפה. החברה חתמה על הסכם קבלנות משנה עם "דלתון", שאמורה הייתה לבצע את עבודות האלומיניום במסגרת הפרויקט. בהתאם לתנאי ההסכם, שילמה "אברהם יצחק" לדלתון לאורך השנים סכום מצטבר של למעלה מ-3.5 מיליון ₪. בשנת 2019 חתמו החברות על נספח להסכם הנ"ל לפיו "אברהם יצחק" תסייע לדלתון להביא לארץ פלטות המיועדות לחיפוי המבנים. אחד הסעיפים בנספח קבע כי הסחורה תועבר מהנמל ישירות לאתר העבודות, ותהיה בחזקת "אברהם יצחק".

בשלב מסוים הרעה יצרנית הפלטות הצרפתית  את תנאי האספקה. "אברהם יצחק" הניעה את משרד הביטחון לאשר פלטות חליפיות של חברה יפנית, וחתמה עם דלתון על נספח נוסף. בנספח זה התחייבה קבלנית המשנה להשלים את חלקה בעבודות עד לנובמבר 2021, ולשם כך לתגבר את הצוותים שלה באתר.

למרות זאת המשיכה דלתון להתנהל בעצלתיים. הפלטות המדוברות הגיעו לנמל חיפה רק בסוף דצמבר 2021, ובשלב זה התגלעו חילוקי דעות בין החברות: "אברהם יצחק" תבעה לקבל את החזקה על הפלטות, בהתאם להסכם ולנספחים, ואילו "דלתון" טענה כי לא שולמו לה כל הכספים המגיעים לה. במסגרת הניסיונות ליישב את המחלוקת, גיבשו הצדדים טיוטת נספח חדש להסכם. לפי נספח זה, בין השאר, הייתה אמורה חברת דלתון להעביר את הפלטות לבסיס חיל הים עד ה-15.3.22. יוסף נאור, אחד מבעלי/מנהלי דלתון, התחייב להחזיר את הנספח חתום – אולם הוא התנער מהסיכומים ושלח נוסח אחר, שונה מהותית מההסכם שגובש.

"אברהם יצחק" פנתה לעזרת בית המשפט. עוה"ד אבי גולדהמר הגיש בשם החברה בקשה למתן צו כינוס נכסים זמני על הפלטות, ובמקביל הוגשה תביעה להעברת הבעלות על הסחורה ל"אברהם יצחק".

הבקשה למתן הצו הזמני התבררה בבית המשפט השלום בעפולה. השופט ויסאם חיר קיבל את טענותיו של עו"ד גולדהמר, וקבע כי לחברת דלתון "אין את הזכות להחזיק בפחים כקלף מיקוח וכבני ערובה במסגרת ההתדיינות בין הצדדים". בעקבות הפסיקה, הפלטות יועברו לאתר העבודות ויאופסנו בו עד לקבלת ההחלטה הסופית בעניינן. כמו כן פסק השופט חיר כי חברת דלתון ויוסף נאור יישאו בהוצאות "אברהם יצחק" בגין ההליך המשפטי.

הפוסט בית המשפט קבע: חברת בנייה תמונה לכונסת נכסים על פלטות בשווי מיליוני שקלים הופיע לראשונה ב-אבי גולדהמר ושות..

תביעה שהגישה רופאה וטרינרית נגד מועצה אזורית עמק יזרעאל העלתה סוגיה משמעותית: מהו הוותק הקובע לצורך חישוב רכיב בשכר שנקרא "תוספת בריאות הציבור". סוגיה זו עשויה להיות רלוונטית עבור וטרינרים נוספים, ולמעשה לעובדים אקדמאים בשלל תחומים.

הרופאה, ד"ר ג', דרשה לחשב את הוותק מהיום שבו קיבלה את הרישיון לעסוק בווטרינריה. לעומת זאת, עוה"ד מירי ולטר ממשרד אבי גולדהמר ושות', שייצגה את המועצה האזורית, טענה כי המועד הקובע לצורך חישוב הוותק הינו יום תחילת העבודה אצל המעסיק הנוכחי. הפרשי השכר להם הייתה זכאית ד"ר ג' לו התקבלה תביעתה עמדו על כ-50,000 ₪.

עמדת ההסתדרות מול עמדת הממונה על השכר במשרד האוצר

התובעת במשפט שהתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת הציגה תמיכה לעמדתה בדמות עמדת ההסתדרות. על-פי גוף זה, וכן על-פי עמדת ועדת העבודה של ארגון הווטרינרים, הסכם קיבוצי עדכני משנת 2016 מציין כי הוותק הרלוונטי הוא "ותק בעבודה" – כלומר מיום קבלת הדיפלומה ולאחר שנת התמחות.

לעומת זאת, הממונה על השכר הציג עמדה שונה אשר תואמת את טענת משרד עו"ד גולדהמר. על-פי הממונה על השכר, תנאי הזכאות לתוספת בריאות הציבור נקבעו בהסכם העבודה המקורי משנת 1979. בסעיף 7 של אותו הסכם נכתב כי רופא שעבד "5 שנים באותה רשות מקומית" יקבל את התוספת בסכום הנקוב – ומכאן שאת הוותק יש לחשב בהתאם למועד תחילת העבודה אצל המעסיק הנוכחי.

התכלית הסובייקטיבית והאובייקטיבית של הסכמי העבודה

השופטת לובנא תלחמי סוידאן אימצה את טענות עוה"ד מירי ולטר ומשרד עו"ד אבי גולדהמר, ודחתה את תביעתה של ד"ר ג'. תלחמי סוידאן ציינה כי הן התכלית הסובייקטיבית והן התכלית האובייקטיבית של ההסכם משנת 1979 מטות את הכף לטובת חישוב הוותק על בסיס העבודה בפועל במקצוע ולא מיום קבלת הדיפלומה.

בהתאם פסקה השופטת כי אין לקבל פרשנויות אחרות דוגמת זו של ההסתדרות. עקב פסיקה קודמת שונה ולנוכח הניסוח הלא ברור של ההסכם הקיבוצי משנת 2016, נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו – אם כי לגבי הוותק הקובע לצורך חישוב תוספת בריאות הציבור נקבע באופן חד-משמעי: יש להתחיל למנות את הוותק מהיום שבו התחיל אותו וטרינר לעבוד ברשות המקומית, ולא מהיום שבו קיבל את רישיון הווטרינר.

הפוסט פסק דין מבהיר כיצד יש לחשב ותק של וטרינרים לצורך תשלום תוספת שכר הופיע לראשונה ב-אבי גולדהמר ושות..

בית משפט השלום בקריות דחה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שהגיש גבר צעיר מהצפון. לטענת הגבר, הוא נחבל לאחר שנפל בגלל בור בכביש בכפר ערב אל עראמשה. בהתאם הנתבעים היו הוועד המקומי של הכפר והמועצה האזורית מטה אשר שהכפר שייך לה.

עו"ד אבי גולדהמר, שייצג את המועצה האזורית מטה אשר, הצביע על סתירות בעדותו של הגבר: תחילה הוא סימן על גבי תמונות מקום אחד שבו התרחשה לדבריו התאונה, ולאחר מכן אישר כי נפל במקום אחר לחלוטין. בנוסף לחוסר המהימנות של עדות התובע, העדים שהעידו מטעמו ולכאורה תמכו בגרסתו הודו כי לא ראו אותו נופל.

טיעון נוסף של עו"ד גולדהמר היה כי מדובר בשקערורית בכביש ותו לא, מה גם שמדובר במקום שבו התובע נהג לעבור בתדירות גבוהה, כך שהוא אמור היה להכיר אותו היטב ולדעת היכן נדרשת זהירות יתרה.

השופט הבכיר ערן נווה שדן בתיק קיבל את טיעוני ההגנה: "עדות התובע היא עדות יחידה של בעל דין", כתב בפסק הדין, "התובע סימן את מקום נפילתו בשני מקומות שונים, ויש בכך להשליך על מהימנות טענותיו". גם לעובדה כי במסמכים הרפואיים שהציג התובע אין זכר לטענה כי מעד כתוצאה מבור בכביש ניתן משקל בקביעת השופט נווה לפיה "גרסת התובע היא גרסה מתפתחת" ולפיכך לא ניתן לקבלה. הוצאות המשפט נפסקו לחובת התובע.

הפוסט נדחתה תביעת סרק נגד המועצה האזורית מטה אשר טען כי נפגע עקב בור בכביש – סתירות בעדותו הובילו לדחיית תביעת הפיצויים הופיע לראשונה ב-אבי גולדהמר ושות..

הסדר פשרה שמיטיב עם שני הצדדים ובנוסף מקנה תועלת משמעותית לציבור רחב יותר, אושר ע"י ביהמ"ש המחוזי בת"א וקיבל תוקף מחייב של פסק דין.

ההסדר גובש בעקבות הגשת תובענה ייצוגית נגד מלון "נוף גינוסר" על כי לא פרסם באתר האינטרנט שלו את הסדרי הנגישות עבור אנשים עם מוגבלות. המבקש, עמוס בוקריס, טען כי אי-פרסום ההתאמות במלון מפר את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. סכום התביעה עמד על כ-2.5 מיליון ₪.

עו"ד אבי גולדהמר, שייצג את "נוף גינוסר", הבהיר כי המלון מודע לחשיבות הרבה של הנושא, ובהתאם מפרסם את הסדרי הנגישות באתר שלו מאז מרץ 2020. 

על-מנת להביא לסיום חיובי של הפרשה ולמנף אותה לטובת הכלל, הגיעו הצדדים לפשרה. לפי ההסכם, "נוף גינוסר" יעניק הנחה של 5% לאנשים עם מוגבלות שיגיעו להתארח במלון, וזאת עד לסכום כולל של 54,000 ₪. 

השופטת מיכל עמית-אנסמן שהתבקשה לאשר את ההסדר מצאה כי הוא הוגן. בפסק הדין של עמית-אנסמן מצוין כי שני הצדדים הסכימו ש"הפיצוי מכבד ומסמל רצון לסייע לאנשים עם מוגבלות להשתלב בחברה". כמו כן נכתב בפסק הדין כי "בהסדר הפשרה יש אף תועלת בהעלאת המודעות לחשיבות ביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות".

באופן חריג ובשל ההסכם המכבד לא נפסק שכר טרחה לטובת בא כוחו של בוקריס ולא ניתן גמול למבקש עצמו.

הפוסט הסכם פשרה בהליך משפטי נגד מלון "נוף גינוסר" – לטובת בעלי מוגבלות מלון בצפון יעניק הנחה של 5% לאנשים עם מוגבלות – כחלק מהסדר פשרה בעקבות תובענה ייצוגית הופיע לראשונה ב-אבי גולדהמר ושות..

צו סגירה שהוצא לאולמי "הילולה" ושאמור היה להיכנס לתוקף ב-10/11 בוטל ע"י משרד הבריאות. הסיבה לשינוי ההחלטה היא הטיפול היסודי והמושקע של בעלי האולם והעובדה כי כל הבעיות שהתגלו בו זכו לפתרון מלא. עו"ד אבי גולדהמר, שייצג את בעלי "הילולה", ציין לטובה את התנהלות משרד הבריאות: "ביטול צו הסגירה הוא בהחלט תעודת כבוד למשרד הבריאות שיודע גם לבוא ולהגיד לאולם 'ראינו, בדקנו ואנחנו משבחים את הפעילות שלכם ואת העובדה שתיקנתם כל מה שצריך".

צו ההפסקה המנהלי הוצא ב-31.10, זאת לאחר שבביקורת שנערכה שבוע קודם לכן אותרו מספר ליקויים. מיד עם קבלת ממצאי אותה ביקורת התחייב בעל המקום איגור גסנוב לטפל בהקדם בכל הטעון טיפול – ואכן עוד לפני הוצאת הצו כבר נשכרה חברת ייעוץ מקצועית, "קונטרול יועצים", על-מנת לגבש תוכנית מקיפה לפתרון הבעיות. לנוכח ההתגייסות המהירה והצעדים המידיים שננקטו לטובת אורחי האירועים באולם החליט בית המשפט השלום בחיפה לדחות את יישום הצו עד ל-10.11.

ציוד מתקדם, הפרדה מלאה בין מחלקות וחידוש חדר המנגל

אנשי "הילולה" יישמו את כל ההמלצות של מומחי חברת הייעוץ ביעילות רבה. "תוך שבוע בלבד ריצפנו מחדש את כל שטח המטבח", פירט גסנוב את העבודות שבוצעו באולם, "יצרנו הפרדה מלאה בין מחלקת הדגים, מחלקת העופות, מחלקת הבשר, מחלקת המטבח החם, מחלקת הירקות ומחלקת שטיפת הירקות". כמו כן שופר חדר המנגל בהתאם להנחיותיהם של יועץ כיבוי אש, אדריכל ומהנדסת מזון.

מהנדסת המזון, קטי דוד, הוסיפה כי נרכש ציוד חדש ואיכותי, שופצו מקררים, חודדו נהלי עבודה וכל העובדים במקום קיבלו תדריכים מפורטים. "עכשיו המטבח מתאים לכל הדרישות העדכניות של משרד הבריאות", סיכמה.

סגן רופא המחוז, ד"ר יהונתן דובנוב ערך ביקורת נוספת במקום ומצא כי הוא עומד בסטנדרטים המחמירים ביותר הקיימים – ועל כן אין עוד צורך בצו ההפסקה. "בביקורת זו נמצא כי תוקנו הליקויים שנמצאו בביקורות קודמות, והוסרה הסכנה לבריאות הציבור", נימק את החלטתו.

עו"ד אבי גולדהמר הביע שביעות רצון מהאופן שבו הסתיימה הפרשה. בנוסף למחמאות שחלק למשרד הבריאות, "שהשכיל לראות כי אולמי 'הילולה' מתנהלים בצורה מופתית ומתקנים מיד ליקויים שהתגלו", הדגיש עו"ד גולדהמר כי "לא כל דבר צריך להסתיים בהליך משפטי ובפסק דין. גם הליך מנהלי שמסתיים לטובתו של האזרח הוא דבר תקין ומבורך". 

הפוסט כל האירועים מתקיימים כמתוכנן! משרד הבריאות ביטל את צו הסגירה לאולמי "הילולה" הופיע לראשונה ב-אבי גולדהמר ושות..

תושב חיפה כבן 60, פנה בשנת 2020 לעיריית חיפה בבקשה כי תקצה בסמוך לביתו מקום חנייה ייעודי עבורו – וזאת לאחר שנקבעו לו 90% נכות ע"י המוסד לביטוח לאומי. ועדת הנכים בעירייה דחתה את הבקשה, ועל כן הגיש התושב בעזרת עורך הדין אבי גולדהמר, עתירה מנהלית לבית המשפט. 

בדיון שהתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה הציג בא כוחה של עיריית חיפה, עורך הדין מוריס יעקובי, טיעונים לדחיית הבקשה למקום חנייה. הטיעון הראשון היה שנדרשת נכות הקשורה במישרין למגבלות תנועה, ומאחר שאחוזי הנכות שנקבעו לאותו תושב הם בחלקם על סמך אסתמה, הוא אינו זכאי לחנייה צמודה לביתו. עו"ד גולדהמר הציג את הסעיף הרלוונטי בחוק חניית נכים, לפיו הזכאות היא למי "שדרגת נכותו מגיעה ל-90% לפחות ותנועתו בדרכים בלי רכב עלולה לערער את מצב בריאותו" – עמדה שהתקבלה ע"י השופט נאסר ג'השאן. השופט אף ציין בפסק הדין כי הוועדה של העירייה בחנה את הבקשה של התושב לפי "קריטריון שאינו מופיע בחוק".

טיעון שני של בא כוחה של העירייה היה כי אחוזי הנכות נקבעו במסגרת בקשה לפטור ממס הכנסה, ועל כן אין חובה להכיר בהם. עוה"ד גולדהמר טען מנגד כי מדובר בהחלטה רשמית של הביטוח לאומי, עליה חתומים שני רופאים שהוסמכו לקבוע דרגות נכות על-פי דין. השופט קיבל גם את הטענה הזו של העותר, והבהיר כי על עיריית חיפה לכבד את החלטתה של כל ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, שכן זו לשון החוק.

הטיעון השלישי שהציג עוה"ד מוריס יעקובי היה כי על-פי היתר הבנייה, לאותו תושב יש חנייה פרטית צמודה לבית. עו"ד גולדהמר הסכים כי אמנם קיומו של מקום חנייה שכזה פוטר את העירייה מהחובה להקצות חנייה ברחוב – אולם הציג בפני בית המשפט סרטון המוכיח כי אותה "חנייה פרטית" היא מקום צר, עד כדי כך שאם אדם נכנס אליו עם רכב הוא כלל לא יכול לצאת ממנו.

השופט ג'השאן, שבחן את המצב בפועל ולא על סמך היתר הבנייה, כתב בפסק הדין: "אני מתקשה לקבל את פרשנות המשיבה ולפיה מאחר וסומן בהיתר הבנייה של הבית מקום חנייה די בכך כדי לדחות בקשת העותר". נאמר כי מקום החניה חייב להתאים לצרכיו של הנכה.

לאחר שדחה את כל טענות העירייה וקבע כי אינן מוצדקות ו/או לא תואמות את החוקים הרלוונטיים, קבע השופט ג'השאן כי על העירייה לדון מחדש בבקשה של התושב. כמו כן הוא פסק כי על העירייה לשלם 5,000 ₪ עבור הוצאות העותר לרבות תשלום שכר הטרחה של עורך הדין.

הפוסט בית המשפט חייב את עיריית חיפה לדון מחדש בבקשה שהגיש אדם בעל נכות בשיעור 90% הופיע לראשונה ב-אבי גולדהמר ושות..